המציאות מלמדת כי במדינת ישראל יש לא מעט קרקעות שהן מזוהמות במידה כזו או אחרת. זיהומים בקרקעות נגרמים בשל סיבות מגוונות כמו למשל מפעלים שפולטים חומרים הנספגים בקרקע, זיהום במי התהום, חומרים רעילים שנספגו בקרקע, שטחי מלחמה שספגו פגזים ועוד. הטיפול בקרקע מזוהמת מתחיל מבדיקתה , זיהוי גורמי הסיכון וריכוזם והצעת אפשרויות לטיהור ושיקום ככל שניתן.
מה עושים?
במסגרת טיפול בקרקע מזוהמת ניתן או לשקם ולטהר את הקרקע הקיימת, או לקבל החלטה על מציאת קרקע חלופית. הטיפול בקרקע כזו מבוסס מספר שלבים כאשר יש לבצע תחילה סקר היסטורי על מנת להבין אילו תהליכים עברו על הקרקע, מה היא ספגה ולאילו מזהמים הייתה חשופה לאורך השנים. יש לבצע גם דיגום לקרקר עצמה ולגזים, והתוצר הסופי הוא הכנת תוכנית שיקום לקרקע ככל שניתן. במקרים מסוימים מחליטים כי לא יבוצע שיקום לקרקע אלא נחפש קרקע חלופית. חשוב להבין שתהליכי שיקום קרקע לוקחים זמן ועולים לא מעט כסף, וכאשר שמים על כף המאזניים את השיקולים יש לקבל החלטה מתאימה לפי המקרה הספציפי.
טיהור
טיפול בקרקעות מזוהמות דורש התמחות מעמיקה בהתאם לסוגי הקרקעות הקיימים. ישנם תהליכים הכוללים שיקום וטיהור של קרקע מזוהמת, הטמנה של פסולת, הובלת קרקע בוצה, פינוי דלקים שנספגו בקרקע ועוד. גם התאמה לדרישות החוק והרגולטור נכנסת כאן לתמונה וחשוב להתנהל בתהליך בצורה מקיפה על מנת לספק פתרון ישים לטווח ארוך. יש למשל טיפול בקרקע מזוהמת שהמיקוד שלו הוא פינוי טונות בוצה אשר נספגו במהלך השנים בשכבות הקרקע. יש מקרים אחרים בהם הטיפול בקרקע מזוהמת מיוחס לקרקע עליה הוקם בסיס צבאי בעבר. במקרה כזה יש לבצע שיקום לאתר, לטהר את הקרקע מחומרים שונים שספגה לאורך השנים במסגרת אימונים במקום, וחומרים שונים שהיו בשימוש כלי הנשק כמו שמנים, חומרי בעירה, קליעים ועוד.
ניתן גם לפנות מהאתר חלקים שלמים של קרקע ולפנות אותה, ובקומה להניח קרקע חדשה טרייה בהרכב המתאים למבנה שעתיד להיבנות עליה או לשימוש העתידי שלה – חקלאי למשל או תעשייתי.